סדרת הטלוויזיה "ראיון עם הערפד", שמבוססת על ספריה של אן רייס, השיגה לכאורה את הבלתי אפשרי: היא שינתה את הזמן והמיקום של העלילה, את המראה ואת הרקע של חלק מהדמויות, ולמרות זאת הפאנדום הוותיק שקיים כחצי מאה אימץ אותה לחיקו. איך עושים עיבוד שידבר גם לדקדקנים שבמעריצים? למה הסדרה הצליחה היכן שרבות לפניה כשלו? האם הטבע מאפשר להיות סטרייט וערפד באותו הזמן? והאם מישהו בסדרה החדשה מנצנץ?
מגיל 12 ומעלה. באירוע יופיעו תכנים אלימים.
על המרצה: סופרת, משוררת ומבקרת, יוצרת הפודקאסט Pop Culture Sociologist. חובבת ערפדים מגיל צעיר.