תרבויות רבות ברחבי העולם חולקות מיתוסים ואגדות משותפים על אותם יצורים ומפלצות, כמו דרקונים או אנשי שלג ענקיים. איך ייתכן שבמקומות רחוקים כמו הונגריה ויפן, ניגריה ואירלנד וגם מקסיקו נוצרו סיפורים על אותן חיות, בעלות אותם המאפיינים? האם היצורים הללו הם יצירי הדמיון, או שהם מעידים על קיומו של זיכרון תרבותי משותף? ואם כן, האם אפשר להסביר אותו דרך הגילויים החדשים בתחום הזאו-ארכיאולוגיה – חקר היצורים הפרה-היסטוריים?

על המרצה: מחברת הספר "האנשים של הקוג'ון", מרצה בארץ ובעולם וחובבת זואו-ארכיאולוגיה.