חובבות מחזות הזמר חוזרות לאייקון במטרה חשובה: לשכנע את כולנו שמחזות זמר הם בעצם כן ז'אנריים. ואם זה לא יצליח, לפחות לדבר על אלה שכן. כפי שהפנטזיה והמדע הבדיוני מספקים לנו הצצה לעולמן הפנימי של הדמויות באמצעים ספקולטיביים, מחזות זמר משתמשים לאותה מטרה בשירים וריקודים. ננסה להבין מה מפריד בין מחזמר פנטזיה לסתם מחזמר פנטסטי, נדון במאפיינים שמחברים בין שתי הסוגות, ננסה להבין איך יוצרים פרק מחזמר מוצלח ונגלה כמה רפרנסים להמילטון אפשר להכניס באירוע אחד (חכו ותראו!)
במהלך הדיון נדבר על סרטים מוזיקליים כמו אלו של טים ברטון ודיסני, על פרקי מחזמר של סדרות – מבאפי ועד באטמן, ועל מחזות זמר קלאסיים כמו מרשעת (Wicked), האדסטאון (Hadestown) ו-Be More Chill.
רוני קרופניק (מנחה): מנהלת התוכן של הפסטיבל בדימוס. צפתה ב-14 מחזות זמר בברודווי ולא נהנתה ב-Be More Chill.
תמר קליר: מתכנתת, חובבת מחזות זמר מילדות, וחשבה שראסל קרואו היה בסדר גמור ב"עלובי החיים".
מעין שיר: הייטקיסטית שחולמת על הווסט אנד שלוש פעמים בשבוע ואהבה את הסרט של רנט.
אור ענבר: צורכת תוכן מקצועית וכותבת ב"תת תרבות". האויבת הראשונה במעלה של אנדרו לויד וובר.
חננאל לבנה: חבר ועד האגודה, הייטקיסט שמנצל טיסות לארה"ב כדי לראות את כל ברודווי.